ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שעצם קיומה עדיין מוטל בספק, מה שהופך את הטיפול בבעיותיה לקשה ומורכב ביותר. כדי להתמודד עם בעיות אלו, ישראל צריכה לחדול מפוליטיקה של תדמיות, ולעבור לפוליטיקה של מהות ודרך. לכן, יש להחליף לא רק את ממשלת השיתוק הלאומי ו/או את שיטת הממשל הקואליציונית שאינה מאפשרת משילות – אלא גם הקיבעון המחשבתי, שהפך לטבע שני אצלנו, בלי הבדל בין ימין לשמאל.
המפתח לשינוי רעיוני עובר דרך התקשורת, אלא שגם לתוכה חדרו הסיאוב והשחיתות. התקשורת עושה יד אחת עם הפוליטיקאים נגד הציבור, שעה שהיא מקיימת מועדון סגור של דברנים הממחזרים את מרכולתם, ובה בשעה סוגרת את השער בפני אנשים מבחוץ, הרוצים להפיץ רעיונות חדשים. הסטאטוס-קוו אינו גזירה משמים, אלא נגזרת של שיטה פוליטית,
חרף העובדה, המוסכמת על כולנו, שישראל ניצבת באחת משעותיה הקשות יותר, ושעליה להכריע הכרעות גורליות לגבי עתידה – עלולה גם מערכת הבחירות הבאה, כקודמותיה, לעמוד בסימן של מאבק על כיסאות וכוח, ולא בוויכוח על דרך. במידה שיתנהל בכלל ויכוח על דרך, עלול זה להיות, כבעבר, רב מלל וסיסמאות-סרק, בלא שיתקיים דיון עומק בכול אותם נושאים העומדים על סדר היום הלאומי שלנו – בין שאלה נושאי פנים חברתיים-כלכליים, ובין שאלה תחומי חוץ וביטחון. למצב דברים זה מבקשת תנועת ההתחברות הישראלית לשים קץ. הדרך המוצעת על ידה מבוססת על מחקר רב שנים בסוגיות העומדות על הפרק, כמו גם על חשיבה מקורית הבאה לתת להן מענה, בבחינת "סוף מעשה - במחשבה תחילה".
עורך הדין אילון ירדן
מייסד ההתחברות הישראלית